יום שישי, 6 באוגוסט 2010

בית הספר כשמרטף

אז כמו כל תחילת חודש אוגוסט, גם השנה מתחילים לחשוב על בית ספר.
מבחינתי אני חוזר לעבוד באופן מלא (לא שנחתי יותר מדי הקיץ) ולהרבה הורים אחרים זו אנחת רווחה (אבל מה זה השטויות האלה חגים?).

איך קרה שבית הספר הפך לבייביסיטר ועוד כזה שמעטים, במידה והיו יכולים לבחור, היו נותנים לו להשגיח על הילד?
לפני שיקפצו עלי כל מיני הורים (אני מניח שמעטים, אם בכלל, מקוראי הבלוג הם הורים לילדים בגיל בית הספר) אז בשורה התחתונה, אחרי שמורידים את כל הסיבות שבשמן שולחים את הילדים לבית הספר, מבינים שבית הספר משגיח על הילדים, כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה (או לעבוד, תלוי מי אתה). ואיך קוראים לזה שמשגיח על הילדים והוא לא קצין ביקור סדיר?
שמרטף!
אז כבר נמצאה התשובה: שני ההורים חייבים לצאת לעבוד על מנת להצליח ולהתקיים (ויותר מזה) ולכן הם צריכים מקום לשים את הילד. סבא וסבתא לא תמיד יכולים, להביא אותו איתנו לעבודה זה בדרך כלל בלתי אפשרי, לשלוח את הילד שיעבוד בעצמו זה גם כבר לא מקובל, לכן נשים אותו במקום שחובה להיות בו מתוקף החוק, יש גדר מסביבו, מאבטח בכניסה, ספירה מדי פעם, שעות כניסה ויציאה והרבה אחרים כמוהו.

אז קוראים לזה בית ספר.

ושם מנסים ללמד אותנו כל מיני דברים, כמו דמיון משולשים, שאסור לחלק ב-0 כי יוצא בח"מ, שאותיות דוד ארז לא מתחברות לאלו שבאות אחריהן, שהמים רותחים ב-100 מעלות צלזיוס ושיש גם פרנהייט אבל לא משתמשים בו, רק בארה"ב,שיש סיפור שנקרא "אבא גוריו" אבל לא באמת צריך לקרוא אותו, שהבדווים לובשים בגדים שחורים גם בקיץ, שאברהם אבינו לא באמת התכוון להרוג את יצחק, שהחצב פורח בשלהי הקיץ ביחד עם הנחליאלי, שבתפילת שמונה עשרה היו פעם 18 ברכות, וששבע כפיות של מלח בכוס מים זו כבר תמיסה רוויה.

אבל מה שבאמת לומדים שם זה איך להיות אזרחים צייתנים ושומרי חוק,שמתגייסים לצבא, חוגרים מאחור, לא מתחצפים לשוטר, מתבלבלים בתקווה בין "הומייה" ל"צופיה",שהבוס תמיד צודק ואסור להתווכח איתו כי בית הספר מחנך לדמוקרטיה אבל הוא לא מוסד דמוקרטי, ושמי שנשאר נמוך מתחת לרדאר שורד, וזה ששם המשפחה שלו מתחיל ב-א' הוא תמיד התורן של הכיתה, ולמרות שאתה יודע ממש טוב לצייר אין לזה ממש חשיבות בחיים ושאם אי פעם תלשין לא ירצו להיות חברים שלך ושכדאי לזכור להביא נייר טואלט מהבית.

מה אני מנסה להגיד?
לא יותר מדי. פשוט, התרגלנו יותר מדי לתופעה האנושית המוזרה שנקראת בית ספר. אני לא הראשון שאומר את זה ובטח לא האחרון, אבל אני לפחות מנסה לעשות משהו עם זה.

5 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. אילן היקר,
    כמו תמיד הדברים שלך מעוררי מחשבה..
    הבן שלי עוד שנתיים יעלה לכיתה א'
    לא פעם עולה במוחי רעיון לפתוח בי"ס אחר
    בית ספר שנותן לילד מקום להיות מי שהוא,
    מקום שבו להיות בן אדם לעצמך ולסביבה
    זה יותר חשוב מהישגים וציונים.

    אני רוצה לשלוח את הבן שלי לביה"ס
    כי זה מקום טוב להתפתחות שלו כאדם
    ולא בגלל שאין לי ברירה או ככה צריך מבחינת החוק!

    שבת נפלאה
    באהבה
    מיכל

    השבמחק
  3. Oh wow, are you a school teacher? Nobody ever tells me anything!
    Well, agreed about the snitching, but definitely disagree about the drawing, some of us actually use it for a living
    :-)
    Definitely your best post so far, though it is probably just because it's the only one I can relate to...
    Have a good shabbos!

    השבמחק
  4. יפה...מה שמעניין לשאול זה מה תעשה כשתצטרך את עזרת השמרטף הזה?

    השבמחק
  5. כשתפתח בית ספר אני שמה את הילדים שלי אצלך...
    אני בטוחה שתוכל לתרום להם יותר ממשרד החינוך.

    לך על זה!

    שירה

    השבמחק